כשהבינה המלאכותית כותבת – מי באמת חושב?

פסק דין שמחזיר את האחריות לעורך הדין

הבינה המלאכותית כבר הפכה לכלי עבודה משמעותי בעולם המשפט. היא יכולה לסייע באיתור מידע, בארגון חומר רב, בניסוח ראשוני ובהצפת כיווני מחשבה. אלא שפסק דין שניתן לאחרונה בפלורידה ממחיש היטב את הגבול שבין שימוש בכלי טכנולוגי לבין החלפת שיקול הדעת המשפטי באמצעותו.

ביום 16 בספטמבר 2026 ניתן בבית המשפט לערעורים של המחוז הרביעי בפלורידה פסק הדין בעניין Lisandrillo v. Palozzi . מדובר בהליך שמקורו בסכסוך גירושין, אך דווקא סוגיית הבינה המלאכותית היא שהפכה את פסק הדין למעניין הרבה מעבר לתיק המשפחתי עצמו.

השופט  Gross אשר דן בתיק, פתח את החלטתו באמירה חריגה. בית המשפט דחה את העתירה, אך ציין כי הוא כותב במיוחד כדי להתייחס למה שנראה בעיניו"AI Slop" , ביטוי שניתן לתרגמו באופן חופשי כתוצר AI ירוד וחסר ערך. בית המשפט תיאר כתבי טענות ארוכים ובלתי ממוקדים, הכוללים טיעונים מפותלים, שגויים וחסרי בסיס.

אלא שכאן מגיע החלק החשוב באמת.

פסקי הדין שצוטטו היו אמיתיים. האסמכתאות היו קיימות. אפילו השפה נשמעה בטוחה ומשכנעת.

בית המשפט הדגיש במפורש כי לא מדובר במקרה המוכר שבו כלי בינה מלאכותית "ממציא" פסקי דין שאינם קיימים. לדבריו, הבעיה התגלתה דווקא ברובד עמוק יותר: בניתוח המשפטי עצמו. הנימוקים העלו חשש כי הטיעונים הורכבו באמצעות כלי AI במקום להיות תוצאה של חשיבה ושיקול דעת עצמאיים של עורך דין מיומן.

לא כל טקסט שנשמע משפטי הוא טיעון משפטי

וזו אולי הנקודה החשובה ביותר בפסק הדין.

עבודה משפטית אינה נמדדת במספר העמודים, במספר האסמכתאות או במורכבות הניסוח. עורך דין נדרש להבין מהי המחלוקת האמיתית, להבחין בין עיקר לטפל, לבחור את הטענות הרלוונטיות, לבדוק אם הן מתיישבות עם העובדות והדין ולהציג לבית המשפט טיעון ברור, מדויק ותמציתי.

הדברים מקבלים משנה תוקף בתחום הליטיגציה. ליטיגציה אינה רק כתיבה משפטית, אלא היכולת לבנות אסטרטגיה, להבין את נקודות החוזק והחולשה של התיק, להעריך כיצד טענה אחת תשפיע על טענה אחרת ולבחור מה נכון לטעון – ולעיתים חשוב לא פחות, על מה נכון לוותר. עורך דין מיומן נדרש לצפות את טענות הצד שכנגד, להתאים את קו הטיעון להתפתחות ההליך ולדעת להציג בפני בית המשפט את המחלוקת באופן ממוקד ומשכנע. בינה מלאכותית יכולה לסייע בניסוח ובמחקר, אך היא אינה מחליפה את שיקול הדעת, הניסיון והחשיבה האסטרטגית שהם לב ליבה של עבודת הליטיגטור.

במקרה שנדון בפלורידה, בית המשפט מתח ביקורת בין היתר על ריבוי חריג של טענות ובקשות. בין המסמכים שנדונו הייתה בקשה בת 41 עמודים שכללה 13 סעדים שונים, ובהמשך אף הוגשה עתירה דחופה לערכאת הערעור בהיקף של 61 עמודים. בית המשפט ראה בדרך ההתנהלות הזו חלק מבעיה רחבה יותר של הצפת ההליך בטענות במקום מיקוד בסוגיות המשפטיות הטעונות הכרעה.

במילים אחרות, היכולת לייצר במהירות עשרות עמודים אינה בהכרח יתרון. לעיתים היא בדיוק הסכנה.

האחריות אינה עוברת למכונה

אחד המסרים המרכזיים של פסק הדין הוא שהשאלה מי ניסח בפועל את המסמך אינה משנה את האחריות המקצועית של עורך הדין.

בית המשפט קבע למעשה כי בין אם המסמך נוצר באמצעות AI, נכתב בסיוע AI או בדרך אחרת – עורך הדין הוא שעומד מאחורי המסמך שהוא מגיש לבית המשפט.  חתימתו אינה פעולה טכנית. היא מבטאת אחריות לתוכן, לטענות, לאסמכתאות ולהיגיון המשפטי העומד מאחוריהן.

במקרה זה הדברים הגיעו עד כדי כך שבית המשפט הורה לעורכת הדין ג'קלין סורוקה להגיש בתוך עשרה ימים תגובה המסבירה מדוע אין להטיל עליה סנקציות, לרבות אפשרות של הפניה ללשכת עורכי הדין בפלורידה לצורך בחינת הליך משמעתי.

ולצו נוספה הוראה יוצאת דופן: את התגובה עליה להגיש "ללא שימוש ב־ "AI חשוב לדייק – בשלב שבו ניתן פסק הדין טרם הוטלה עליה סנקציה סופית; היא נדרשה להשיב מדוע לא יוטלו סנקציות.

בינה מלאכותית יכולה לסייע לעורך הדין. היא אינה יכולה להיות עורך הדין

פסק הדין אינו מלמד שצריך להימנע משימוש בבינה מלאכותית. להפך, קשה להתעלם מהאפשרויות שהיא פותחת בפני עורכי דין ובעלי מקצוע בכלל.

אבל הוא מזכיר עיקרון בסיסי:  בינה מלאכותית היא כלי. שיקול דעת משפטי הוא מקצוע.

המערכת יכולה להציע טיעון; עורך הדין צריך לדעת אם הוא נכון. היא יכולה לאתר אסמכתאות; עורך הדין צריך להבין אם הן רלוונטיות. היא יכולה לייצר עשרות עמודים בתוך דקות; עורך הדין צריך לדעת שלפעמים הטיעון הטוב ביותר נמצא דווקא בשני עמודים מדויקים.

ומעל הכול, מערכת AI אינה מכירה את התיק כפי שעורך הדין אמור להכיר אותו. היא אינה נושאת באחריות כלפי הלקוח, אינה עומדת באולם בית המשפט ואינה נדרשת להסביר לשופט מדוע טענה מסוימת הועלתה.

לכן, דווקא ככל שהבינה המלאכותית נעשית טובה ומשכנעת יותר, גדלה חשיבותה של הבינה האנושית שמפעילה אותה.

הגוף והנשמה של עולם המשפט

בשורה התחתונה, הפרשה הזו מאפשרת לנו לזקק משל ונמשל מדויק לעידן המודרני: הבינה המלאכותית היא הגוף, אך הבינה האנושית היא הנשמה. הטכנולוגיה יכולה לספק את המבנה, את השרירים, את המילים המליציות ואת הררי הטקסט הדרמטיים – אך ללא הנשמה האנושית, הגוף הזה נותר חסר חיים וריק מתוכן. בעולם המשפט, שבו כל מילה משפיעה על גורלות וכל טיעון דורש אסטרטגיה עמוקה, אין ולא יהיה תחליף לחשיבה היצירתית, לניסיון החיים, למוסר ולשיקול הדעת העצמאי של עורך הדין. המכונה יכולה לבנות את הגוף – אך רק האדם יכול להפיח בו רוח חיים, מיקוד ואחריות.

עורך דין מיומן אינו אמור להגיש לבית המשפט כל מה שמערכת מסוגלת לייצר. תפקידו הוא לקרוא, לבדוק, לפסול, לקצר, לדייק, ובעיקר לחשוב.

כי בסופו של דבר, בבית המשפט לא די בטקסט שנשמע משכנע. צריך שיהיה מאחוריו אדם שמבין מדוע הוא נכון ומוכן לעמוד מאחוריו.

משרד עורך דין אליאב פנקס עוסק בליטיגציה משפטית ומספק מענה מושכל ומקצועי עבור לקוחות שנקלעו לסכסוך משפטי, לקוחות המתמודדים מול תביעה שהוגשה נגדם וגם לקוחות שמעוניינים להגיש תביעה כנגד גורם אחר. עם ניסיון מוכח ורב שנים, והתמחות בתחום הליטיגציה, פנייה אל המשרד מבטיחה טיפול מקצועי ונחוש במקרה שלכם, והבאתו לפתרון המיטבי ביותר.

ניתן להתקשר למשרד בטל. 03-5042288.

 כותב המאמר: עו"ד אליאב פנקס

* אין תוכן המאמר משום להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

*האמור לעיל משמש לידע כללי בלבד. אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ