עורך דין ליטיגציה

האוטוריטה המשפטית בשדה הקרב של בית המשפט

ליטיגציה, או "התדיינות משפטית" בעברית, היא החוד המקצועי, המורכב והדורש ביותר של עריכת הדין. עורך דין ליטיגציה הוא איש מקצוע המתמחה בייצוג לקוחות בפני ערכאות שיפוטיות, לרבות בתי משפט, בוררויות וטריבונלים. משרד עורכי הדין אליאב פנקס שם דגש מרכזי על ליטיגציה איכותית ומתן מענה משפטי מקצה לקצה, תוך שמירה על עמידה איתנה ובלתי מתפשרת בבית המשפט.

בעולם המשפט המודרני, שבו הרפורמות בסדרי הדין מחייבות דיוק מקסימלי, תפקידו של הליטיגטור הוא הרבה מעבר ל"ידיעת החוק". הוא נדרש להפוך את הסיטואציה המשפטית של הלקוח לאסטרטגיה משפטית אפקטיבית, שקולה ומדויקת, כזו שיודעת לתרגם את הסיפור האישי של הלקוח למושגים משפטיים ברי-הוכחה.

1. הכישורים האבסולוטיים והייחודיים של הליטיגטור

הליטיגציה זכתה לכינוי "מלכת המשפט". הצלחת הליטיגטור תלויה בשילוב נדיר של ידע מקצועי עמוק עם כישורים הופעתיים, אסטרטגיים ופסיכולוגיים, אשר קשה לרכוש רק מתרגול טכני.

א. אמנות הטיעון, השכנוע וההופעה

ליטיגציה דורשת שליטה באמנות הדיבור, כושר טיעון ושכנוע. על עורך הדין להצליח לשכנע את בית המשפט כי המסכת העובדתית והמשפטית המוצגת על ידי לקוחותיו היא הנכונה והצודקת. עליו לנסח את טענות הלקוח בצורה משכנעת, רהוטה, חדה וקולחת, הן בכתב והן בעל פה.

ב. חדות מחשבה וניהול לחץ

בניגוד לעבודה משרדית, הדיון בבית המשפט הוא סיטואציה דינמית. הליטיגטור חייב להיות בעל יכולת להתמודד עם גמישות מחשבתית וזריזות לשון. עליו להיות מסוגל לתת מענה חד, הולם ומשכנע בזמן אמת לשאלות בית המשפט או לגילויים חדשים הצפים במהלך חקירת עדים.

ג. שליטה פסיכולוגית ואינטואיציה

ליטיגטור מצטיין נדרש להבין את נפתולי הנפש האנושית, לדעת לזהות תגובות של אנשים בשבריר שנייה ולפענח את המשמעויות של שפת הגוף של הדוברים והעדים. עליו להיות מסוגל לשלוט בהתנהגותו באופן אבסולוטי, לדעת מתי עליו ללחוץ ולהפגין קשיחות ומתי עליו לנהוג באדיבות ובנימוס.

2. הליטיגטור בעידן רפורמת סדר הדין האזרחי (תקנות 2018)

כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, סימנה מעבר לניהול שיפוטי אקטיבי, שמטרתו לייעל את ההליכים ולצמצם את העומס. הליטיגטור נדרש כיום לעבודת הכנה מדוקדקת ומקיפה עוד בטרם הגשת התביעה, תוך זיקוק הטענות המשפטיות.

א. הדרישות הצורניות לכתבי טענות

התקנות החדשות דורשות עמידה במבנה קשיח לכתבי טענות (כתב תביעה וכתב הגנה), המורכב משלושה חלקים, ומוגבל בהיקף:

1. כותרת: פרטים טכניים מזהים (הערכאה, הצדדים, מספרי זיהוי ופרטי עורכי הדין).
2. תמצית הטענות: פירוט תמציתי של עילות התביעה או טענות ההגנה, הסעדים המבוקשים והשתלשלות העניינים העיקרית. חלק זה מוגבל עד שני עמודים בשלום או שלושה עמודים במחוזי.
3. פירוט הטענות: פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות, ומידע שמטרתו לסייע בהבהרת המחלוקת. חלק זה מוגבל עד תשעה עמודים בשלום או שנים עשר עמודים במחוזי.

ב. האסטרטגיה של כתב ההגנה

עבור הנתבע, ניסוח כתב ההגנה הוא קריטי. אי-הגשה במועד עלולה להוביל למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

• הכחשה מפורשת: הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, זולת אלה שהוכחשו באופן מפורש ומפורט בחלק השלישי של כתב ההגנה.
• טענות מקדמיות: טענות שיכולות להביא לסילוק התביעה על הסף, כגון התיישנות או חוסר סמכות, חייבות להיות מועלות כבר בחלקו השני של כתב ההגנה.

ג. ניהול סכסוכים על סכום קצוב (תקנה 20)

בתחום הליטיגציה המסחרית, תקנה 20 לתקנות החדשות מסדירה את ההליך שבו נתבע (חייב) מתנגד לביצוע שטר או תביעה כספית קצובה (חוב הנתמך במסמכים) דרך ההוצאה לפועל.

• רשות להתגונן: ההתנגדות מועברת לבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, והיא תאושר רק אם קיים סיכוי סביר להגנה.
• הליך הדיון: אם ניתנת רשות, ההליך נחשב כתובענה אזרחית רגילה, כאשר התצהיר שהוגש על ידי הנתבע הופך לכתב הגנה.

3. תחומי הליטיגציה המרכזיים

משרדי עורכי דין המתמחים בליטיגציה (כמו אליאב פנקס), מעניקים מענה משפטי בסכסוכים אזרחיים, מסחריים ופליליים.

א. ליטיגציה אזרחית ומסחרית

ליטיגציה מסחרית היא תת-תחום בליטיגציה אזרחית המתמקד בפתרון מחלוקות עסקיות. תחום זה כולל: סכסוכי חוזים, הפרות הסכמים, תביעות כספיות, דיני חברות (סכסוכי שותפים ובעלי מניות), תביעות נדל"ן, ותביעות לשון הרע. מדובר במקרים שבהם "הסיפור האישי של הלקוח מתורגם על ידנו למושגים משפטיים".

ב. ליטיגציה בדיני ירושה (הסכמי חלוקת עיזבון)

כאשר מתעוררת מחלוקת בין יורשים או כאשר חלוקת הרכוש על פי הצוואה אינה יעילה או הוגנת עבורם, הסכם חלוקת עיזבון הוא כלי משפטי אסטרטגי המאפשר ליורשים לשנות את אופן החלוקה של הנכסים.

• עדיפות על צוואה: הסכם חלוקת עיזבון שנחתם בהסכמה גובר על הצוואה (או על כללי חוק הירושה בהיעדר צוואה), ובתנאי שכלל היורשים מסכימים וחותמים עליו.
• היבטי מיסוי (פטור מלא): אחד היתרונות הבולטים של הסכם זה הוא הפוטנציאל לחיסכון משמעותי במיסים. סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים אינה נחשבת ל"מכירה". משמעות הדבר היא שהעברת נכסי מקרקעין בין יורשים פטורה ממס שבח וממס רכישה.
• כלל "הכסף החיצוני" הקריטי: כדי ליהנות מפטור מס זה, חובה שתשלומי האיזון בין היורשים יגיעו מתוך נכסי העיזבון בלבד (כגון כסף נזיל או נכסים אחרים שהיו שייכים למנוח). שימוש בכסף פרטי ("כסף חיצוני") של אחד היורשים לצורך איזון החלוקה יגרום לחלק זה של העסקה להיחשב כמכירה רגילה החייבת במס.

ג. ליטיגציה פלילית (חקירה באזהרה)

המשרד מעניק ליווי לחשודים ונאשמים כבר מהשלב הראשוני של ייעוץ טרום חקירה במשטרה ועד לניהול הליטיגציה הפלילית.

• מעמד החשוד: חקירה באזהרה מתנהלת כאשר האדם מוגדר כחשוד בביצוע עבירה פלילית. החוקר מחויב להזהיר את החשוד שדבריו יתועדו ועשויים לשמש כראיה נגדו.
• זכות ההיוועצות: לחשוד זכות יסוד להיוועץ עם עורך דין פלילי לפני מסירת כל גרסה. ויתור על זכות זו עלול להוביל לשגיאה הרסנית בהמשך הדרך.
• זכות השתיקה: לחשוד עומדת זכות השתיקה המלאה. עם זאת, יש לזכור ששתיקתו של חשוד בחקירה עשויה לחזק את ראיות התביעה נגדו בבית המשפט.

4. חובת האמון הכפולה והאתיקה המקצועית

עבודת עורך הדין מושתתת על שלוש חובות אמון עיקריות: ללקוח, למערכת המשפט והצדק, ולמקצוע עצמו. חובתו של עורך הדין היא לטפל בעניין הלקוח בנאמנות ובמסירות, ובמקביל לסייע לבית המשפט לעשות משפט.

• חובת הגינות לצד לא מיוצג: כאשר עורך דין פועל מול צד שאינו מיוצג (Pro Se), הוא חב כלפיו חובת זהירות ומיומנות רבה יותר. עליו להימנע מלהכשיל את הצד השני במודע או בהיסח דעת נמהר, מכיוון שצד בלתי מיוצג נמצא בעמדת נחיתות משמעותית בשל פערי הידע.
• הימנעות מניצול: על עורך הדין לדאוג שלא לעשות שימוש בלתי מידתי ובלתי הוגן ביתרון שיש לו על פני הצד הלא מיוצג.
• איסור הטעיה: קיים איסור מוחלט על עורך דין להעלות טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה. חובה זו מתגברת כאשר הצד שכנגד אינו מיוצג, מכיוון שאין לו ידע מספיק כדי לזהות את ההטעיה.