זכות שימוע פלילי – בקשה להימנע מכתב אישום

במאמר זה, נסביר על משמעותה והיקפה של זכות השימוע הפלילי המוזכרת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי המהווה אבן יסוד בזכויות החשוד בפלילים.

להעמיד אדם לדין ולהגיש כתב אישום כנגדו הינם פגיעה קשה ורבת משמעות לחייו של אדם. די בכתב אישום, ללא קשר לחומרת העבירה, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם.

המחוקק, בדברי ההסבר לסעיף 60א לחסד"פ, העניק לזכות השימוע מעמד חשוב בשיטת המשפט שלנו. זכות השימוע מהווה חלק חשוב מעקרונות הצדק הטבעי.

עצם ההחלטה על העמדת אדם לדין, ובעיקר כאשר מדובר בעבירות המוגדרות כחמורות, מהווה הכרעה רבת משמעות. בחברה שבה אנו חיים די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצדק להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".

בפסיקת בית המשפט נקבע כי הליך היידוע והשימוע הינם זכויות יסוד המאפשרות לנחקר לשטוח את מלוא טענותיו ועל הרשויות להאזין לדבריו בנפש חפצה ומתוך נכונות להשתכנע. מדובר בזכות טיעון שהינה מן הזכויות היסודיות במשפט הישראלי ונמנית עם עקרונות של הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית.

הסעיף קובע כי על התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע להודיע על כך לחשוד, (מכתב ידוע ראשון) "הודעה בהתאם לאמור בסעיף 60א(א) דלעיל תימסר לחשוד עם העברת תיק החקירה בעניינו מהיחידה החוקרת לרשות התובעת. ההודעה תבהיר כי תיק החקירה הגיע לתביעה, ובידי החשוד להגיש טענותיו בכתב כאמור בסעיף 60א(ד) לחוק".

חובת היידוע הנה להביא לידיעת החשוד את העובדה כי חומר החקירה בעניינו הועבר ליחידת התביעה לצורך החלטה על העמדתו לדין, וזאת כדי לאפשר לו לכלכל צעדיו בהתאם לכך טרם קבלת החלטה סופית בעניינו. החשוד מקבל זכות טיעון ראשונית ורשאי לפנות בבקשה מנומקת לתביעה כבר בשלב זה להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו, בטרם יהפוך מחשוד לנאשם כשבאמתחתו כתב אישום בבית המשפט.

מכתב יידוע שני המכונה לעתים "כתב חשדות" – מכתב יידוע שני בא ליידע את החשוד כי לאחר עיון ראשוני של הרשות התובעת בחומר הראיות, הוחלט לשקול להגיש כתב אישום בעניינו של החשוד.

מכתב יידוע שני יפרט באופן תמציתי ובהיר את טיב החשדות. יצוין אפיון כללי של עבירה, כדוגמת אלימות, מין, מרמה והפרת אמונים, שוחד וכדומה.

במעמד זה החשוד מיודע בדבר זכותו לפי סעיף 60א(ד) לחוק לפנות באמצעות עו"ד לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום תוך 30 ימים. ככלל, קיומו של שימוע בעל פה מותנה בהגשת טיעוני החשוד בכתב ובזמן סביר לפני כן. וכן על פי שיקול דעתה של התביעה כי יש תועלת בעריכת שימוע בעל פה.

זכות עיון בחומרי החקירה טרם הגשת כתב אישום

על פי חוק סדר הדין הפלילי מתאפשר להגנה לקבל את חומר החקירה רק אחרי הגשת כתב אישום. עם זאת, גם במסגרת הליך השימוע הפלילי, ההגנה זכאית לבקש להתכונן להליך השימוע באופן ראוי וממצה. על מנת לאפשר לחשוד למצות את טענותיו בשימוע באופן מיטבי, תאפשר רשות התביעה לחשוד או לבא כוחו טרם השימוע, לעיין בעיקרו של חומר החקירה ובלבד שלא נמצאה כל מניעה למוסרו. כמו כן, במקרים בהם מועבר חומר חקירה לחשוד לצורך שימוע, ילווה החומר במכתב מפרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות, במסגרתו יובהר כי החומר מועבר לצורך השימוע בלבד. ואולם, היא עושה זאת בהתאם לשיקול דעת ואין היא חייבת להעביר את מכלול החומרים או רשימה שלהם, בניגוד לחובה שאחרי הגשת כתב אישום שמצוינת בחוק. מצב זה לא מאפשר כמובן להכיר את כל החומרים שישמשו את התביעה באם לבסוף יוגש כתב אישום. כמו כן, זכות זו מותירה מרחב גדול לשיקולי התביעה שלעיתים נגועים בחוסר סבירות. יש לזכור כי ניתן גם לפנות לבג"צ בבקשה לשחרר חומרים שלא הועברו.

יידוע ושימוע בעבירות חטא ועוון

אף שחובת היידוע ומתן אפשרות שימוע חלות על פי סעיף 60א(א) על עבירה מסוג פשע בלבד, יתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ומתן אפשרות שימוע כאמור, גם בעבירות מסוג חטא ועוון.

איך לנהוג בזמן השימוע?

הליך השימוע הוא וולונטרי; ייתכנו מצבים בהם יהיה רצוי להימנע מלקיים את השימוע, שכן חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה להזיק לחשוד בהמשכך ההליך.

מה קורה לאחר הליך השימוע?

לאחר השימוע התביעה רשאית להורות למשטרה להוסיף ולחקור ולבצע "השלמת חקירה" או לנהוג באחת מן האפשרויות הבאות:

1. העמדה לדין והגשת כתב אישום;
2. גניזת התיק הפלילי, בעילת היעדר אשמה; (ימחק מרישומי המשטרה) חוסר ראיות, או היעדר עניין לציבור.
3. סגירת התיק בהסדר מותנה.

הליך השימוע הוא וולונטרי; ייתכנו מצבים בהם יהיה רצוי להימנע מלקיים את השימוע, שכן חשיפת קו הגנה או ראיות הגנה כבר בשלב זה יכולה להזיק לחשוד בהמשכך ההליך.

בהעלאת טענות בשימוע: יש להתנהל בחכמה ובזהירות הנדרשת, לעיתים הן יכולות להביא להגשת כתב אישום תוך כדי השלמות פערים מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים שנטענו בשימוע.

במידה וקיבלת מכתב לשמוע, מה עליך לעשות?

עומדים לרשותך 30 ימים בלבד מרגע קבלת ההזמנה לשימוע! יש לפנות בהקדם לרשויות התביעה בניסיון להימנע מהגשת כתב אישום כנגדך. עורך הדין יוכל לסייע לך להבין האם המקרה הספציפי שלך ראוי ויכול להסתיים ללא העמדה לדין פלילי. עורך הדין ינהל משא ומתן בשמך מול נציגי התביעה וידע להשיג תוצאה משפטית רצויה עבורך. הליך השימוע מהווה כלי חשוב בניסיון להימנע מהעמדה לדין פלילי ואין להקל ראש בו. עורך הדין יוכל להקטין משקל הראיות נגדך ולהביא לתוצאות הטובות ביותר בתיק, כמו כן יסייע לך לגבש גירסא עקבית שבמקרים רבים מסמנת את  ההבדל בין זיכוי והרשעה.

ההליך הפלילי סבוך ומורכב. כל אחד מהשלבים בהליך הפלילי יכול להוות שלב יציאה ממנו או הסתבכות גדולה יותר. מקרה בו אתם חשודים או נאשמים בעבירה פלילית, יש להיוועץ עם עו"ד פלילי מנוסה שידע לייצג את האינטרסים שלך כבר מהשלבים הראשונים של ההליך. עורך הדין מזהה ומנווט את האפשרויות הטובות ביותר על פי החוק על מנת לסכל את האפשרות להאשמת שווא, או הרשעת שווא, ולהביא לביטול הליכים הפליליים שנפתחו נגדך, לכן החשיבות  והצורך בייעוץ משפטי מקצועי הוא הכרחי.

משרדנו פועל במקצועיות ומסירות, תמיד למען לקוחותיו ללא מורא ובנאמנות, תוך לחימה עיקשת על מנת ולהגן על זכויותיו.

חשיבה מקורית למציאת פתרונות מחוץ לקופסא מאפיינת את רוח המשרד; נוכח החשיבות העצומה של זכות השימוע יש להתייחס להליך זה בכובד ראש ולהיוועץ בהקדם בעורך דין פלילי ולקבל את מגוון האפשרויות לטיפול בבעיה.

באפשרותך ליצור עימנו קשר בכל שעה בטלפון  או באמצעות האתר.

כותב המאמר: עו"ד אליאב פנקס, מומחה במשפט פלילי

*     אין תוכן המאמר משום להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי

**  האמור לעיל משמש לידע כללי בלבד. אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית.

בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.