על-פי הנראה, מספר שנים אחרי שחוק דרומי חוקק, עדיין קיימת לקונה ובמצב שבו ההבחנה בין דרישת הנחיצות ודרישת הפרופורציה אינה חדה וברורה, לעיתים הפסיקה מבלבלת בין שתי הדרישות וכורכת אותן יחד במושג סבירות. כתוצאה מכך האדם המתגונן שנדרש לפעול מתוך הגנה עצמית, נאלץ לסבול יחס קשוח ומחמיר על-ידי השפיטה ועליו לשכנע שפעולתו היתה לחלוטין בלתי נמנעת על-פי הראיות שהוא מציג לבית המשפט אשר תומכות בעדותו אשר טוענת כי באותו זמן הוא חש סכנה מידית לחייו.
הואיל וקיים חשש מהשלכות משפטיות בלתי צפויות ובכך לא מעט מותקפים מתלבטים כיצד להגיב לתקיפה, על המחוקק להתערב שוב בעניין, בעקבות הפסיקה אשר דורשת עמידה בתנאים נוקשים מצדם של הנתקפים. נדרש לקבוע בחוק כי כח מגן אשר עלול להיות קטלני עשוי להיות נכון ובעל צידוק רציונאלי במקרים של הגנה על שלמות הגוף, הגנה על החיים, להגנה על חירות, אונס ומקרים נוספים שבהם קיים חשש לסכנה קטלנית.
על מנת להגדיר בחוק איזון חדש ולמנוע התלבטות אינהרנטית בין הצידוק להגנה עצמית לבין הפטור של הגנה עצמית, נדרש תיקון לחוק שיתקן את המצב המשפטי הקיים שבו הדרישה לפרופורציה עלולה אט אט להגיע לכרסום לא רצוי עד לביטולה המוחלט.
לסיכום, על-פי במצב המשפטי הקיים סנגור טוב יידרש להבליט בדיון ההוכחות את הצידוק המבוסס על הזכות לאוטונומיה של הנתקף ואת אשמתו של התוקף שבחברה מתוקנת אינה יכולה להישאר אדישה לפגיעה בסדר המשפטי –חברתי שלה ולאפשר לפורעי חוק לעשות כרצונם מבלי שתהיה הפנמה כוללת שהזכות לחיים גוברת על כל זכות אחרת.
בנפרד, כולי תקווה כי המחוקק ירים את הכפפה ויזום תיקון חקיקתי כמו הנוסח להצעת חוק שגובש במשרדי, אשר יאפשר לאזרח הנתקף לזכות בפחות ספקנות ופחות חשדנות כלפי פועלו בנקיטת מעשים סבירים, שהם תוצאה של רצון הישרדותי, הנבדלים ממעשים התקפים ונקמניים.
כותב המאמר: עו"ד אליאב פנקס, מומחה במשפט פלילי
* אין תוכן המאמר משום להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי
** האמור לעיל משמש לידע כללי בלבד. אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית.
בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.